החלטה בתיק בש"פ 6677/05

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים.

2.        העורר נאשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה והדחה בחקירה. על פי האישום הראשון, בצהרי יום 6.6.05 הגיעה קבוצת שוטרים אל בית העורר לצורך ביצוע צו חיפוש, שהוצא על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, בשל חשד לביצוע עבירות של התפרצות, שימוש ברכב ללא רישיון והחזקת רכוש גנוב. בית העורר נמצא באזור שבט אבו-רביעה ליד הישוב כסיפה. משהבחין העורר בניידות המשטרה הקרבות אל ביתו, מיהר להיכנס אל רכבו ולנסוע על דרך עפר המובילה אל כביש מספר 80. הוא נסע במהירות, ולעיתים בנסיעת "זיג-זג", תוך שהוא מתעלם מכריזות השוטרים ומן האורות הכחולים המהבהבים מן הניידות הנוסעות בעקבותיו. הוא נכנס אל הישוב כסיפה, בו נהג בניגוד לכיוון התנועה, תוך שהוא מאלץ כלי רכב אשר באים ממולו לסטות אל שולי הכביש כדי להימנע מהתנגשות עימו. כל אותה העת דלקו בעקבותיו ניידות המשטרה.

           לאחר מכן, שב העורר לכיוון ביתו, אולם בכביש מספר 80 המתינה לו ניידת משטרה שחסמה את הכביש, ולפניה עמדו שני קציני משטרה. העורר לא שעה לסימני השוטרים לעצור, ושעט לעברם בכוונה לדורסם, בעוד הוא מתעלם מיריות האזהרה אשר נורו מידי השוטרים. על מנת לחמוק מן היריות, אשר חלקן נורו לאוויר וחלקן אל חלקו התחתון של רכב העורר, סטה האחרון אל שולי הכביש והמשיך בנסיעתו המסוכנת והמהירה בכביש - לפרקים במהירות שמעל 130 קמ"ש - במהלכה עקף מכוניות רבות, חרף פס ההפרדה המסומן, ואילץ אחרות לסטות אל השוליים. לקראת צומת ערוער, ביצע העורר במהירות פניית פרסה, ונסע שוב אל עבר ניידת קציני המשטרה, אשר שוב הוצבה על הכביש באופן החוסם את נתיב הנסיעה. העורר פנה אל כביש עפר, ובסופו של דבר שב לביתו. הוא נלכד והושם במעצר. על פי האישום השני, למחרת אירועים אלו, ביום 7.6.05, אמר העורר לאחיו כי יימנע מלמסור בחקירתו את זהות הנוהג ברכב.

3.        עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצר העורר עד לתום ההליכים. טענות העורר בהליך הבקשה נגעו לכרסום בראיות התביעה לעניין זהות נהג הרכב. בית המשפט (כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ) בחן את חומר הראיות וקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה למעורבותו של העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לעניין האישום הראשון, הסתמך בית המשפט על אימרת אחיו של העורר: "אינני יודע, בטח הוא מפחד מן המשטרה" כתשובה לשאלת השוטרים מדוע ברח העורר מביתו. כן הסתמך בית המשפט על לבושו של העורר בעת לכידתו - חולצה שחורה - אשר תאמה את עדויות השוטרים. בית המשפט התמודד עם טענת העורר אשר כפר  בהאשמות המיוחסות לו, וטען כי הרכב המדובר שייך למשפחתו, כי הוא מעולם לא נהג בו, וכי אין לו רישיון נהיגה. בית המשפט ציין כי טענת כפירה זו עומדת בסתירה להודעת האח, לפיה הרכב שייך לעורר וכי רק שניהם נוהגים בו. לעניין האישום השני, קבע בית המשפט כי לא עלה כל קושי ראייתי בענין זה לאור זכרון הדברים אשר נכתב על ידי השוטר בתחנת המשטרה בה נפגשו העורר ואחיו.

           בית המשפט הוסיף וקבע כי התנהגות העורר בפרשת שני האישומים מצביעה על מסוכנות, המקימה עילת מעצר. לעניין חלופת המעצר שקל בית המשפט את נתוניו האישיים של העורר כפי שעולים מתסקיר שירות המבחן, אולם החליט לדחות את המלצת התסקיר לשחררו למעצר בית. נקבע, כי יש להעניק את המשקל הראוי להתנהגות העורר, אשר סיכנה חיי אדם וזלזלה בצורה קשה בגורמי אכיפת החוק, כמו גם להרשעותיו הקודמות. בית המשפט אף התייחס לקשיי העורר לשנות את דרכי התנהגותו, ולסכנה שבהישנות המעשים המיוחסים לו, כפי שעולה מן התסקיר.

4.        בפנינו ערר על החלטת בית המשפט קמא. העורר חוזר על עיקרי טענותיו שהעלה בבית המשפט המחוזי לפיהן חל כרסום בחומר הראיות וכי עוצמת הראיות הנמוכה מצדיקה בפני עצמה בחינת חלופת מעצר. כן נטען, כי היה מקום לייחס משקל רב יותר להמלצת שירות המבחן ולשחרר את העורר לחלופת מעצר.  

5.        דין הערר להידחות. דרישת הראיות לכאורה באה על סיפוקה בנסיבות מקרה זה. מדברי אחיו של העורר עולה כי הרכב בו נעשה שימוש לצורך הימלטות מהמשטרה הוא של העורר וכי הוא, האח, לפעמים משתמש בו. לכך מצטרף הנתון בדבר לבושו של העורר המתיישב עם עדויות השוטרים. בבית המשפט המחוזי הסכימה ב"כ העורר כי ישנן ראיות לכאורה וכי קמה עילת מעצר אך טענה כי ישנו כרסום בראיות וכי על שום כך ראוי לשחרר את העורר בחלופה. הכרסום מתייחס לזיהויו של העורר. על יסוד הראיות הקיימות, הטענה בדבר כרסום אינה עומדת במבחן הביקורת. הקשר הסיבתי בין בואם של השוטרים לביתו של העורר כדי לבצע חיפוש, בין הימלטות אחד מבני הבית, לבוש שחור, ברכב הנמלט השייך לעורר, בתוספת אמירות האח כי הוא ברח מפני שהוא מפחד מהמשטרה כמו גם סדרת שקריו של העורר, כל אלה מקימים תשתית מספקת לזיהויו של העורר כמי שנהג ברכב הנמלט. כן ישנן ראיות לאישום השני הדן בהדחה לעדות, על יסוד זכרון דברים של שוטר המתעד שיחת הדחה של העורר עם אחיו.

6.        עניינו של העורר מקים מספר עילות מעצר. מסוכנותו עולה בבירור מדרך התנהגותו בהימלטותו מהשוטרים שהיה בה כדי לסכן בבירור הולכי רגל, נוהגים ברכב, ואת הרכבים עצמם שניצבו בדרך. הפראות בה נהג העורר בהימלטותו וחוסר האכפתיות שהפגין כלפי החוק וכלפי גורמי אכיפת החוק הגיעו לדרגת חומרה גבוהה ביותר. רק בנס לא נפגע אדם ולא נפגע רכוש. מעבר לכך, התנהגות העורר מצביעה גם על חשש הימלטות. מי שנמלט כך משוטרים המגיעים לבצע חיפוש בביתו עלול להימלט גם מאימת הדין כשהוא משוחרר בחלופת מעצר וכפוף לתנאי שחרור. ולבסוף, נכונותו לשבש עדויות באה לכלל ביטוי באישום השני, והיא מצביעה על קיום חשש של ממש כי שחרורו עלול להיות מנוצל בין היתר, להדחת עדים. יוצא, איפוא כי  עילות מעצר שונות חברו יחדיו בעניינו של העורר, והצטברותן כאמור מצביעה על אדם מסוכן לציבור ששחרורו עלול לאיים גם על תקינות ההליך השיפוטי. נסיבות אלה אינן מתירות את שחרורו בחלופה. שירות המבחן בתסקירו מנתח את רמת הסיכון הנשקפת מהעורר ובכל זאת המליץ על שחרורו בחלופה. צדק בית המשפט המחוזי כאשר לא אימץ המלצה זו, וכאשר ראה מקום ליישם מדיניות מחמירה של הגנה על הציבור בעבירות הימלטות מן המשטרה בדרך של נהיגה פרועה וסיכון חיי אדם, שהפכו נפוצות בעת האחרונה. למסקנתו יש חיזוק בהינתן הרשעותיו הקודמות של העורר הן בעבירות פליליות כלליות והן בעבירות תעבורה, שלא הביאו להרתעתו.

           לאור כל אמור, דינו של העורר להעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, י"א באב תשס"ה (16.8.05).

                                                                                         ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: